סבתא פלוס

תקציר:
"שלוימל'ה", קראה לי באחד הימים שהגעתי לביתה של סבתא, "בוא ואבחן אותך על המשניות. אבא ביקש שאבחן אותך במשניות כשהוא לא בבית וראיתי שהיום הוא עוד לא חזר, כנראה עסוק בדברים חשובים. בוא שלוימל'ה, אבחן אותך". וכך ישבתי ליד סבתא ושיננתי את משניות ברכות שלמדתי לפני כמה שנים וסבתא רבתה נחת ש"איזה ילד גדול אתה שלומד כבר משניות ויודע כל כך יפה". ואני כבר אפילו לא הייתי צריך לבלוע את המילים על כך שאני לומד גמרא כבר מזמן. אני כבר רגיל להיות ליד סבתא גיננדה שלוימל'ה בן השבע שלומד משניות. ורק סבתא פרידמן זוכרת בכל פעם להזכיר לי עד כמה אני גיבור ובוגר. מי אני? אהרוני או שלוימלה? בן שבע או בן כמעט אחת-עשרה? מהי סבתא גיננדה ומדוע התחלתי לכתוב יומן? על כך ועל עוד חלקים מרתקים על כיבוד הורים מסוג מיוחד תקראו בספר האמיתי שלפניכם. -- מהכריכה האחורית

עותקים